אחד הרעיונות המועלים בישראל למלחמה בהון-השחור הינו הפחתת השימוש בכסף מזומן.
בשלב הראשון אמורה ישראל להפרד מן הכסף המזומן ולהישאר רק עם שטר של עשרים שקלים, ואילו,בשלב השני המדינה צפוייה לעבור לכרטיס נטען אלקטרוני (בדומה לרב-קו).
רעיון זה נבחן גם ברוב מדינות אירופה כשנראה שדווקא שוודיה ויוון תהיינה הסנוניות הראשונות להגבלת השימוש בכסף מזומן .
בשוודיה למשל, אי-אפשר לשלם כיום בכסף מזומן על כרטיס לאוטובוס ,רוב בתי-העסק עובדים על כרטיס אשראי ,וב-70% מן הבנקים לא תקבלו שטרות ומטבעות.
ביוון עסקה השווה יותר מ,1,500 יורו תעשה באמצעות כרטיס אשראי ,האיחוד האירופי שוקל גם הוא להגביל את העסקאות המתבצעות בכסף מזומן ,וגם ביתר מדינות סקנדינביה עומדים להחיל את הנושא.
המצב בישראל
לפני מספר שבועות הוקם בישראל צוות מיוחד בראשותו של מנכ"ל משרד ראש-הממשלה הראל לוקר בו חברים נציגי רשות המיסים ,המשטרה אשר בוחן את העניין ברצינות.
ההמלצות צפויות להיות מוגשות בשבועות הקרובים, ואם הן תתקבלנה הציבור יצטרך להתרגל למציאות חדשה לפיה יש להמעיט בשימוש בכסף מזומן.
ההערכה היא שבשנת 2016 הארנק של אזרחי ישראל ייעשה קל יותר כאשר כרטיסי המועדון יהיו אפליקציה בסמארטפון, תעודת הזהות תהיה ביומטרית וקטנה,ובמקום המטבעות והשטרות נקבל כרטיס נטען אלקטרוני הדומה בצורתו לכרטיסי האשראי.
העניין יעשה בהדרגתיות כאשר בשלב הראשון יצומצם השימוש בכסף מזומן (בדומה למה שקורה בשוודיה,יוון,מקסיקו,אוסטרליה),בשלב השני כאמור השטרות והמטבעות יוחלפו בכרטיס נטען או שלחילופין נשאר עם שטר ה-20 שקל.
חשוב לציין כי לכל בעל-עסק יהיה מכשיר סליקה שבו יעבור הכרטיס הנטען.
הסיבה למהלך
ישנם בעלי מקצוע כגון:ספרים,נהגי מוניות,שרברבים, טכנאים אשר משלשלים לכיסם סכומי כסף מלקוחות פוטנציאלים,וזאת מבלי לדווח לרשויות המס.
כלומר: בשפה פשוטה הם מעלימים מיסים .
כתוצאה מכך, ההכנסות ממיסים פוחתות ,ואנשי המעמד הבינוני נאלצים לספוג את התשלום (כפי שקורה לא מעט) .
וכן, לא ניתן לעקוב אחר פעולות הנעשות עם כסף מזומן דבר אשר עלול לעלות את ההון השחור.
הבעיה שגם אחרי כרטיס נטען לא ניתן לעקוב והדבר עלול ליצור עומס על שרתי האינטרנט,ויהיה מאוד קשה לתכנן הוצאות מראש.
הערה: הרעיון הוצג לראשונה ב"כנס שדרות לחברה" ע"י הכלכלן ד"ר אביחי שניר מאוניברסיטת בר-אילן,והמכללה האקדמית נתניה אשר ערך מחקר מקיף בנושא זה.
בשלב הראשון אמורה ישראל להפרד מן הכסף המזומן ולהישאר רק עם שטר של עשרים שקלים, ואילו,בשלב השני המדינה צפוייה לעבור לכרטיס נטען אלקטרוני (בדומה לרב-קו).
רעיון זה נבחן גם ברוב מדינות אירופה כשנראה שדווקא שוודיה ויוון תהיינה הסנוניות הראשונות להגבלת השימוש בכסף מזומן .
בשוודיה למשל, אי-אפשר לשלם כיום בכסף מזומן על כרטיס לאוטובוס ,רוב בתי-העסק עובדים על כרטיס אשראי ,וב-70% מן הבנקים לא תקבלו שטרות ומטבעות.
ביוון עסקה השווה יותר מ,1,500 יורו תעשה באמצעות כרטיס אשראי ,האיחוד האירופי שוקל גם הוא להגביל את העסקאות המתבצעות בכסף מזומן ,וגם ביתר מדינות סקנדינביה עומדים להחיל את הנושא.
המצב בישראל
לפני מספר שבועות הוקם בישראל צוות מיוחד בראשותו של מנכ"ל משרד ראש-הממשלה הראל לוקר בו חברים נציגי רשות המיסים ,המשטרה אשר בוחן את העניין ברצינות.
ההמלצות צפויות להיות מוגשות בשבועות הקרובים, ואם הן תתקבלנה הציבור יצטרך להתרגל למציאות חדשה לפיה יש להמעיט בשימוש בכסף מזומן.
ההערכה היא שבשנת 2016 הארנק של אזרחי ישראל ייעשה קל יותר כאשר כרטיסי המועדון יהיו אפליקציה בסמארטפון, תעודת הזהות תהיה ביומטרית וקטנה,ובמקום המטבעות והשטרות נקבל כרטיס נטען אלקטרוני הדומה בצורתו לכרטיסי האשראי.
העניין יעשה בהדרגתיות כאשר בשלב הראשון יצומצם השימוש בכסף מזומן (בדומה למה שקורה בשוודיה,יוון,מקסיקו,אוסטרליה),בשלב השני כאמור השטרות והמטבעות יוחלפו בכרטיס נטען או שלחילופין נשאר עם שטר ה-20 שקל.
חשוב לציין כי לכל בעל-עסק יהיה מכשיר סליקה שבו יעבור הכרטיס הנטען.
הסיבה למהלך
ישנם בעלי מקצוע כגון:ספרים,נהגי מוניות,שרברבים, טכנאים אשר משלשלים לכיסם סכומי כסף מלקוחות פוטנציאלים,וזאת מבלי לדווח לרשויות המס.
כלומר: בשפה פשוטה הם מעלימים מיסים .
כתוצאה מכך, ההכנסות ממיסים פוחתות ,ואנשי המעמד הבינוני נאלצים לספוג את התשלום (כפי שקורה לא מעט) .
וכן, לא ניתן לעקוב אחר פעולות הנעשות עם כסף מזומן דבר אשר עלול לעלות את ההון השחור.
הבעיה שגם אחרי כרטיס נטען לא ניתן לעקוב והדבר עלול ליצור עומס על שרתי האינטרנט,ויהיה מאוד קשה לתכנן הוצאות מראש.
הערה: הרעיון הוצג לראשונה ב"כנס שדרות לחברה" ע"י הכלכלן ד"ר אביחי שניר מאוניברסיטת בר-אילן,והמכללה האקדמית נתניה אשר ערך מחקר מקיף בנושא זה.
אני בלוגר וכותב באתרים שונים כגון: "פרשן","NEWS1 ", "מקושרים" ועוד. וכן אני סטודנט לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה.